אגרא דכלה
באפטרתא דיומא כי תבאו לראות פני מ"י בקש זאת מידכם רמס חצרי (ישעיה א יב). לכאורה הכי הוה ליה למימר לא תבואו לראות פני כי מי ביקש כו'. וגם אומרו מ"י בקש זאת וכו', הלא הש"י מבקש זה, רק להיות שכעת היו חוטאים לפניו ית' לא היה מבקש, והיה צריך לומר מי בקש זאת עתה וכו'. והנראה לפרש על פי אשר כתבנו כמה פעמים בבחינת הימים הללו שהם ימי חס"ד, ע"ב ימים קודם ראש השנה שאז כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון (ר"ה י"ח ע"א). והנה הנ' ימים שאחר תשעה באב הם חסדים מגולים, ואז מתעוררים רחמים ורצון בעולם העליון לתשובת ישראל, רק הכ"ב ימים הראשונים הם בבחינת חסדים מכוסים, כמ"ש בפרשת מטות. והנה הנ' ימים בגימטריא מ"י, מוכנים לתשובה הנק' מ"י, ואלו הכ"ב ימים נקראים זא"ת, כמ"ש לעיל נוטריקון תיקונ"י ארי"ך זעי"ר, שיתגלו ברחמים במהרה בימינו סוד הדבור דכ"ב אותיות התורה, שכעת הוא סוד נאלמתי דומיה (תהלים לט ג) באין חזון נפרץ, על כן הם כסדר י"ג ימים דתמוז וט' ימים דאב, ותקבל השכינה הנקראת זאת במהרה בימינו כל התיקונים, (והשם הטוב הוא יודע כי לא קבלתי זה) כמ"ש לעיל, והנה מידינו יבוקש כל זה להאיר הכ"ב ימים הללו אל השכינה הנקרא זא"ת. וז"ש כי תבאו לראות פני בראש השנה כנ"ל, מ"י בקש זאת מידכם, (היינו מ"י הם הנ' ימים של תשובה, בקש זאת מידכם שתאירו גם בחינת זא"ת כנ"ל, ואז יושלם החסד כולו כמבואר לעיל, עיין שם כי קצרתי: גמרא (ויק"ר פ"ז ג') אין הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות, שנאמר (הושע ח י) גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם. נ"ל דהנה אלו הכ"ב ימים שהם בבחינת חסדים מכוסים, ובהם נאלמתי דומיה (תהלים לט ג) באין דבור, יתוקן בתורה שבעל פה שהיא המשניות, ובהן תקכ"ח פרקים כמנין מפת"ח שפתי ישרים (משלי ח ו), על כן יש באלו הימים תקכ"ח שעות, מנין הפרקים הנ"ל. ותבין סוד המפת"ח הנוסף על רנ"ב איברים, (שהוא ר"ת רא"ה נ"א בעניינ"ו), לדעת רבי עקיבא בבכורות (מ"ה ע"א), שעם המפת"ח הוא סוד גר"ן (שמואל ב' כד כד), ששם נבנה הבית המקדש מקום דבור הנבואיי ורוח הקודש, והשם הטוב יכפר בעדינו ויהי רצון שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו: